גדול בישראל, מנהיג, מורה ומחנך, גאון מופלג, אציל רוח, איש רב חסד, בן למשפחה רמת יחס. נולד בשנת התקס"ז (1806)-  בעיר תפילאלת במזרח מרוקו וכיהן כרבה ומנהיגה במשך עשרות שנים. נודע לבעל נס ברוב ערי המערב, במצרים ובארץ ישראל. מסופר כי נגלה אליו אליהו. אהב להתבודד ולהתייחד בלימודו שרובו ככולו היה בקבלה

        התעניין גם בצרכי עדתו ודאג לעניים. היה יוצא לאסוף כסף והיה מחלקו לנזקקים.

        ממקומות רבים היו באים אליו לקבל את ברכתו. היה נערץ על ידי ההמון המוסלמי ו"השיך הגדול" המוסלמי אשר היה ממעריציו הגדולים ועמד איתן לימינו ולימין קהל היהודים. 

אהבתו הרבה לארץ ישראל לא ידעה גבולות, וכשהחליט לעלות לארץ מנעוהו אנשי עירו והניחו מעצורים בדרכו, ואולם הוא יצא לארץ ישראל בהיחבא,, בדרכו התעכב באלג'יר ובמצרים. בהיותו בדמנהור הסמוכה לאלכסנדריה חלה פתאום ושם נפטר ביום כ' בטבת תר"מ (1879). יום פטירתו נקבע ליום הילולא והמון מיהודי מצרים ומחוצה לה נהרו ביום זה להשתטח על קברו ולהתפלל.                                         

כתב שנים-עשר ספרים בכל מקצועות התורה. א. דורש טוב, ב. שערי ארוכה, ג. פיתוחי חותם, ד. שו"ת יורו משפטיך ליעקב, ה. בגדי השרד, ו. מחשוף הלבן, ז. מעגלי צדק, ח. גנזי המלך, ט. אלף בינה, י. יגל יעקב, יא. לבונה זכה, יב. שערי תשובה, על ענייני תשובה ושבת קודש.

ספר תשובותיו "יורו משפטיך ליעקב", מכיל קמ"ה תשובות, רובן בדיני ממונות ומיעוטן בהלכות אבילות וגיטין. הספר נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרמ"ה [1885], ולאחר  למעלה ממאה שנה בשנת תש"ן [1990] יצאה מהדורה חדשה ומתוקנת של  הספר בידי אחד מצאצאיו, ר' שמואל אבוחצירא, ביבנה . 

גידל לתפארת ארבעה בנים גאונים וידועי שם בזכות עצמם. אחד מנכדיו הוא הרב ישראל אביחצירא (הבאבא סאלי) המפורסם בגאוניותו, ובסירובו לבקשות להתמנות לרב הראשי לישראל.