דרשותיו היו לשם דבר ומשכו כמעט את כל תושבי עירו.חדירה של התרבות הצרפתית יצרה בקעים באמונתם של היהודים ורבי יוסף היווה כדמות מיוחדת שהחדירה את האמונה וקירבה את הלבבות בסבר פנם יפות ובסבלנות לכל שאלה שנשאלה באותו תקופה.

אהבתו לארץ ישראל היתה ירושה מאבותיו ובט ניסן התשכ"ד עשה מעשה ועלה לארץ ישראל ונטה אהלו בקרית שמואל בעיר חיפה,כאן התוודה לציבור בחב ולראשי הציבור ובפרט לראש העיר  שאף היותם רחוקים מתורה ומצוות הותיר בהם רושם עז .בשנת תשכ"ה נבחר פה אחד להיות רבה הראשי של חיפה.

גם כאן היתה פיעלותו רחבה וענפה,בשיעורים שנתן ברחבי בתי כניסיות ובישיבות בביקורים בבתי חולים ובתי הכלא לחזק ולהשפיע.

אך כל המעשים היו נלווים ללימוד והאור בספריה דלק תמיד,עד שעות הבוקר כפי שהיה במרוקו.הספרים שכתב מעידים עליו שלן בעומקה של הלכה,עוקר הרים.ובנוסף מה שחננו ה' להיות סיני בעל זיכרון צום.